מפרסומים של משרד הבריאות עולה שבחודשים האחרונים בלבד נעשו ריקולים (החזרות יזומות) לעשרות מוצרי מזון שונים בעקבות חשד או זיהוי רכיבים אלרגניים (דוגמת סויה, גלוטן, אגוזים, לקטוז, בוטנים, שומשום ועוד), גופים זרים בתוך אריזות המוצרים, וכן רמות גבוהות של אפלטוקסינים (חומרים רעילים הנוצרים באמצעות עובשים), חיידקי ליסטריה, חיידקי סלמונלה ואו חשש להימצאות שבבי מתכת זעירים.
אנשי הצוות המקצועי מבית חברת ביולב מציינים שבעשורים האחרונים התרחבה המודעות ברחבי העולם בכול הקשור לתחום בקרת האיכות ובטיחות מזון, זאת במטרה למנוע אירועי תחלואה בעקבות צריכת מזון. הגוף המופקד בישראל על קביעת מדיניות הפיקוח והאכיפה על המזון הוא שירות המזון הארצי.
תחומי הפעילות של שירות המזון הארצי
בכול הנוגע לבטיחות מזון, תחום האחריות של שירות המזון הארצי חולש על כל שרשרת אספקת המזון החל מהקטיף, השחיטה או האיסוף, דרך האחסון, ההכנה, הטיפול והאריזה, וכלה בשינוע, בהצבתו של מזון על המדפים או הגשתו לצרכנים. הגורמים המעורבים בשרשרת אספקת המזון וכפופים לשירות המזון הארצי הם יצרנים, משווקים, יבואנים, קמעונאים, סיטונאים ועסקי ההסעדה למיניהם.
תחומי הפעילות של שירות המזון הארצי כוללים, בין היתר, הכנת תקנות, צווים, הוראות נוהל לביצוע והנחיות, וכן הנפקת אישורים לייבוא מזון, פיקוח על מזון מן החי, עסקי מזון ומפעלי מזון, כמו גם קביעה ויישום שיטות פיקוח ומערכות לניהול סיכונים (כגון GMP, HACCP, ISO 22000 וכן הלאה) בייצור המזון ושיווקו.
עקרונות גישת ה- HACCP
מתוך דאגה לבריאותו של הציבור, תומך משרד הבריאות ביישום מערכות לניהול סיכונים, אם לשמירה על תנאי תברואה נאותים, ואם לבקרת איכות ובטיחות מזון בבתי אוכל. אחת השיטות המקובלות בעולם לניתוח סיכונים בנקודות בקרה קריטיות היא ה- HACCP.
מדובר בשיטה המבוססת על שבעה עקרונות מנחים לזיהוי כלל הסיכונים הפוטנציאליים שעלולים להתפתח ואו לחדור בכול אחד מהשלבים בשרשרת הייצור של המזון, זאת במטרה לאפיין, לנתח לפקח ולמנוע אותם.
על פי גישת ה- HACCP, יש לערוך סקר סיכונים מדעי הכולל רשימה מפורטת של תהליכי הייצור בהם קיימים סיכונים פוטנציאליים ולתאר את הפעולות הנדרשות למניעת הסיכונים הללו. יש לאתר את נקודות הבקרה הקריטיות, להגדיר עבורן גבולות קריטיים ולקבוע את האמצעים שיינקטו לתיקון הסטייה מהגבולות שהוגדרו.
הדפסה
שליחה לחבר/ה
