אבחון וטיפול בדיכאון וחרדה

בשנים האחרונות ערך משרד הבריאות סקר בנוגע לבריאות הנפש בישראל. הסקר שנערך בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העלה נתונים מדאיגים שלפיהם 17.6% מקרב האוכלוסייה הבוגרת סובלים במהלך חייהם מהפרעה כלשהי ופונים לטיפול בחרדה ודיכאון. על פי הסקר, בקרב רבע מהסובלים מדיכאון ואו חרדה, מופיעות ההפרעות הנפשיות לראשונה עוד בטרם הגיעם לגילאי 25, מה שמגדיל את הסיכון ב- 1000% ללקות בהפרעות נוספות.

עוד עולה מהסקר שהפרעות דיכאון וחרדה המלוות בהפרעות נוספות ואו כאבים ממושכים מגדילות את הנטייה למחשבות אובדניות ב- 14% בהשוואה לאוכלוסייה הסובלת מדיכאון בלבד. ראוי להבהיר שללא קבלת טיפול הולם, ובפרט כשמדובר במקרים החמורים, עלולים התסמינים להתעצם ולהפוך למצב כרוני ולהשליך על כול היבטי החיים.

פגיעה בתפקוד היומיומי הבסיסי וביכולת לנהל שגרת חיים תקינה ונורמלית

הפסיכולוגית הקלינית ד"ר יעל שלזינגר מסבירה שללא קבלת טיפול הולם, עלולות ההפרעות הללו להוביל לפגיעה בתפקוד היומיומי הבסיסי, ביכולת לנהל שגרת חיים תקינה ונורמלית, ובאיכות החיים של הסובלים מההפרעות ובני משפחתם.

הטיפול בחרדה ודיכאון מתחיל באבחון וזיהוי ההפרעה תוך כדי שלילת בעיות רפואיות אחרות שעלולות להתבטא בתסמינים דומים, כמו לדוגמה בעיות בבלוטת התריס, הפרעות שינה או אנמיה קשה. ניתן לסווג את הדיכאון לכמה תתי קטגוריות שונות על פי מאפייניו, דרגות החומרה וכן הלאה.

קטגוריה זו כוללת את הדיכאון הקליני, הדיכאון בתפקוד גבוה (דיסתימיה), הדיכאון הפסיכוטי, העונתי, הסמוי או לאחר לידה. ניתן לסווג גם את הפרעות חרדה לקטגוריות שונות כגון חרדה חברתית, פוביה פשוטה, הפרעת פניקה, הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת דחק פוסט טראומתית, הפרעת חרדה מוכללת ועוד.

גורמי הסיכון לדיכאון וחרדה

ההפרעות יכולות להתפתח כתוצאה מכלול גורמים שונים, בהם גורמים ביולוגיים גנטיים ותהליכים כימיים במוח, גורמים פסיכולוגיים (כמו למשל מבנה האישיות), גורמים סביבתיים, סגנון חיים, אירועים שהתרחשו בעבר או שילוב של כמה גורמים יחדיו. ישנם כמה אנשי מקצועי בהם ניתן להסתייע לצורך קבלת עזרה מיידית, כמו פסיכיאטר ורופא המשפחה.

הטיפול בחרדה ודיכאון הניתן על ידי פסיכיאטרים ורופאי משפחה הוא בעיקרו תרופתי ועשוי לעתים שלא להועיל. מעבר לכך, לא אחת קורה שהתסמינים שבים ומתפרצים עם סיום נטילת התרופה. אי לכך מומלץ שלא להסתמך על הטיפול התרופתי בלבד אלא לבקש מהרופא המטפל הפניה לפסיכולוג קליני, זאת כדי למטפל בבעיה מהשורש. מחקרים מראים ששילוב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי יעיל יותר מטיפול תרופתי בלבד ומשיג תוצאות ארוכות טווח.